אם תשאלו "מה היום החשוב ביותר בשנה?" מיד יקפוץ ויעלה יום כיפורים… במחשבה שנייה תגידו "למעשה, פסח הוא יום חשוב מאד בהיסטוריה שלנו. וגם שבועות, כשקיבלנו את התורה. גם ראש השנה…." , אל תאשימו את עצמכם בבלבול. יש כל כך הרבה הסברים על חג הפסח מסבירים כיצד יציאת מצרים הייתה המאורע המשמעותי ביותר בהיסטוריה שלנו, בחג השבועות אומרים אותו דבר על ההתגלות בהר סיני. כך גם הפרשנות על חנוכה, פורים, ראש השנה, סוכות ו… כן, זה ברור. הכל כמובן נכון. בכל שעת מבחן קיבלנו מתנה וכוח מיוחד זה יכול להיות חופש, חכמה, שמחה, אחדות, מחויבות – זהו הבסיס לחיינו הרוחניים ויחסינו עם הקב"ה. על כל אחת מאלה עומד הבניין כולו.

ובכל זאת, יום כיפור ופורים בולטים על פני שאר החגים כ"ימים החשובים ביותר". שניהם שונים משאר החגים בכך שחוגגים אותם רק יום אחד (לעומת ראש השנה יומיים, סוכות שבעה ימים, חנוכה שמונה ימים, וכו'). אפילו השמות שלהם דומים. ואמנם, האר"י הקדוש אומר, שיום כיפורים יכול להיקרא גם כ-פורים – כמו פורים (שזה אומר שהמחשבה הראשונה לא הייתה נכונה: אם יום הכיפורים הוא כ-פורים, אז פורים צריך להיות בראש רשימת הימים החשובים). שני הימים מסמלים קיצוניות. יום כיפור ברוחניות שלו – אנו צמים, לובשים לבן כדרך המלאכים ומבלים יום שלם בתשובה ותפילה. ופורים – במובן הפיזי, אנו חוגגים וסועדים, מעניקים מתנות אוכל לחברים וכסף לאביונים, ואפילו מצווים לשתות משקאות חריפים יתר על המידה. שני הימים אומרים ליהודי: צא עד מעבר לגבולות עצמך, ואם תעשה זאת בשלמות, במסירות, בטוב לבב ובשמחת הגוף והנפש – שם תמצא את הקב"ה.

עד עכשיו ביררנו מה היום החשוב בשנה עכשיו הזמן לראות את החלק החשוב שהיה לאישה היהודייה בחג החשוב הזה.

לאישה היהודייה היה חלק מיוחד בניסים אלו, שקרו "בימים ההם בזמן הזה".

תרומת האישה לנס המופלא שאירע בחג הפורים מתוארת בהרחבה במגילת אסתר. המגילה מפרטת כיצד אסתר הייתה זו שסייעה להביא את הנס הגדול עבור כלל ישראל. "תענית אסתר" שצמים לפני הפורים נקראת על שמה, וכן המגילה – "מגילת אסתר".

האמת שגם על חג הפסח, זמן חירותנו, מספר המדרש בהרחבה כיצד באותם זמנים קשים היו אלו הנשים היהודיות ששמרו על מצב-רוח מעודד וחיזקו את בטחון הגברים. הם חינכו דורות של יהודים נאמנים, שזכו לקבל את התורה על הר סיני ואת הנחלה הנצחית, ארצנו הקדושה.

עם זאת, קיים הבדל בין האופן בו הביאו הנשים והבנות היהודיות את הנס, בחג הפורים ובחג הפסח:
בחג הפסח עיקר ההשפעה והפעולה של הנשים הייתה ממוקדת בבית, "כל כבודה בת מלך פנימה" – על-ידי צניעות וחיי המשפחה.

אך בפורים, נדרש מן האישה היהודייה (אסתר), בדרישת והוראת גדולי התורה והיראה, לנצל את מעמדה הרם כמלכה במלוא המידה לטובת עמה. היא אכן עשתה זאת, ומסרה את נפשה בפועל, תוך שהיא מסכנת את חייה לטובת קיום עמנו.

שני חגים אלו – פורים ופסח – הם עדות נצחית על כך שהאישה היהודייה, הן בבית והן בחוץ כאשר המצב דורש זאת, מסורה בגוף ובנפש אל התורה והמצוות, טהרת המשפחה, והחינוך הכשר של הילדים – היסודות העיקריים של קיום וגאולת עמנו.

נשים ובנות יהודיות! עשו כדוגמת הנשים הצדקניות בכל הדורות, כי בכם ובידיכם מונח, במידה רבה, גורל עמנו.

כאשר מתמסרים באמת למלאות את מצוות ה', עוזר הקב"ה, בדיוק כפי שעזר לאסתר המלכה, הקשיים נעלמים והוא שולח את ברכותיו לילדים, חיים ופרנסה בהרחבה, ובכל טוב גשמי ורוחני.